פסק-דין בתיק ת"א 7071-05

            א. התביעה וההליכים שהביאונו עד הלום

1.         עניינו של פסק דין זה בתביעה כספית לפיצויים בסכום של 3,225,000 ש"ח למועד הגשתה.

2.         בכתב התביעה (בסעיפים 10-8) מתואר מה שהביא להגשת התביעה באופן הבא:

            "8. ביום 19.2.03, לאחר שהוטל עוצר כללי על העיר שכם, נכנסו כוחות של הצבא הישראלי אל העיר, והחלו לערוך סיורים ברחובות העיר העתיקה. בשעות הבוקר, נכנסו החיילים אל רחוב אלנסר, שהינו רחוב מסחרי, והחלו לשבור את דלתות החנויות בכוח ולפרוץ פנימה, וזאת מבלי שהיו בעלי החנויות נוכחים.

            9. בשעות אחה"צ, הגיעו החיילים אל בניינו של התובע, שבו הוא ניהל כאמור בית מלאכה לצורפות, שברו את דלתות הכניסה של הבניין בכוח, ופרצו אל תוכו מבלי שהיה התובע ו/או מי מפועליו נוכחים.

            10. בשעות הלילה המוקדמות, בשעה 19:00 או בסמוך לכך, הרסו החיילים את הבניין שלעיל על כל הציוד שהיה בו, לאחר שהטמינו בתוכו חומר נפץ רב...".

3.         התובע טוען כי בנסיבות שצוינו הנתבעים עוולו כלפיו בנזיקין ולכן עליהם לפצותו.

4.         הנתבעים טוענים בכתב הגנתם כי יש לדחות התביעה. לטענתם, זו התוצאה המתאימה בשל כך שהאירוע אירע במסגרת "פעולה מלחמתית", ומכל מקום הם לא עוולו כלפי התובע.

5.         לגבי נסיבות האירוע הנדון נטען בכתב ההגנה (בסעיף 12) כי:

            "במועד הארוע פעלו כוחות צה"ל בשכם במרדף אחר מבוקשים ומעבדות נפץ. ואכן נמצאה מעבדת נפץ, בה נמצאו חומרים המשמשים להכנת חגורות ומטעני תופת.

            המעבדה פוצצה. במקום לא היה כלל בית מלאכה לצורפות. הפיצוץ היה מבוקר ונועד להשמיד אך ורק את מעבדת הנפץ".

6.         ההליכים בתיק התארכו בשל קשיים של הצדדים באיתור חומר ובגיבוש ראיותיהם. הצדדים נתקלו בקשיים שונים לפני שהתיק הועבר לטיפולי (בשלהי שנת 2008) וגם לאחר מכן.

7.         בסופו של דבר הגיש התובע שבעה תצהירי עדות ראשית ושתי חוות דעת שמאיות וניתן לו היתר להעיד שני עדים שביקש להעיד ללא הגשה מוקדמת של תצהירים.

            מטעם הנתבעים הוגש תצהיר עדות ראשית של י', שהיה במועד הרלבנטי מפקד פלוגת הנדסה וחבלה בגדוד נח"ל המשתייך לחיל הרגלים של צה"ל והוגשה חוות דעת שמאית.

הנתבעים היו מעוניינים לאתר חייל נוסף שהיה מעורב באירוע הנדון ונקבעו הסדרים דיוניים בקשר לכך (ראו למשל פרוטוקול 27.9.12, ע' 4, ש' 20-19). דא עקא, שלאחר כל המאמצים התברר כי העד שבו מדובר שוהה בחו"ל וכי לא ניתן יהיה להעידו.

8.         בדיוני הוכחות שהתקיימו ב-27.9.12 וב-14.11.12 העידו ונחקרו העדים הרלבנטיים (כל הנ"ל למעט שניים שהיה ויתור על חקירותיהם. וראו בקשר לכך החלטה            מ-9.10.12).

9.         הצדדים הגישו סיכומים בכתב וביום 24.6.13 התקיים דיון להשלמת הסיכומים.

10.       התובע התייחס בסיכומיו הכתובים גם לאפשרות של העדר האחריות מכח "פעולה מלחמתית", גם לשאלת אחריותם של הנתבעים וגם לנושא הנזקים. לעומתו, הנתבעים התייחסו בסיכומיהם הכתובים רק לסוגייה של "פעולה מלחמתית". בהמשך לכך נרשמה בדיון משלים הסכמה דיונית כדלקמן:

            "במצב העניינים שנוצר מוסכם שהיום תהיה השלמת טיעון בנושא הפעולה המלחמתית. נראה כי ככל שייקבע שאין המדובר בפעולה מלחמתית נוכל לבוא בדברים במגמה להגיע לפשרה. אם בכל זאת לא תהיה פשרה, הנתבעים יגישו סיכומים בכתב בעניין האחריות והנזק ולתובע תהיה זכות לסיכומי תשובה בלוח זמנים שנסכים עליו" (פרוטוקול 24.6.13, ע' 35, ש' 12-9).